#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צדין את האישות ואת העכברים כו' וחכמים אומרים משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו : אימתי מותר גם משדה הלבן כדרכו.	בשדה לבן הסמוכה לשדה האילן אפילו כדרכו שמא יצאו משדה הלבן ויחריבו את האילנות:	"מו""ק ז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומקרין את הפירצה במועד. כיצד עושה. 2 ב] ואופן שעושה כדרכו. ומדוע.	"א] רב יוסף אמר בהוצא ודפנא במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט [נותן אבנים זה על זה, בלי טיט].<br>ב] אמר רב חסדא לא שנו אלא כותל הגינה אבל כותל החצר בונה כדרכו [דאיכא פסידא יתירא אי עיילי בה גנבי וגנבי ממוניה. ועי' תוס' דוקא בפונה לרה""ר, ע""ש]."	"מו""ק ז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו: פשיטא שבשביעית בונה כדרכו.	"בפירצה של גינה, ואע""ג דמיחזי כמאן דעביד נטירותא לפירי [עי' רש""י כת""י ב' ביאורים באיסור דנטירותא, או משום עבודת שדה או שמונע עניים מלאכול]."	"מו""ק ז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצורע מוסגר, מוחלט, ובימי ספירו. האם מותר בתשמיש המטה.	"בימי ספירו אסור, דכתיב וישב מחוץ לאהלו.<br>מוחלט- מחלוקת תנאים, אם אסור מק""ו מימי ספירו, או שמותר. ודעת רבי שמותר [ובדעתו נאמרה הסוגיא לעיל אם רואין במועד, מצד צוותא דאשתו וכו'].<br>מוסגר- לרש""י אסור, ולתוס' דינו כמוחלט, ותלוי בפלוגתא הנ""ל. [עי' תוס' רא""ש ברש""י, שאין זה איסור דתשמיש המטה, אלא שאסור לכל אדם להכנס אליו]."	"מו""ק ז:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראית נגעים במועד. אמר רבי נראין דברי רבי יוסי במוחלט ודברי רבי מאיר במוסגר והתניא איפכא. תי' הגמ' [דברי הגמ', והסבר לענין מוחלט].	"תנאי היא אליבא דרבי מר סבר צוותא דעלמא עדיף ליה ומר סבר צוותא דאשתו עדיפא ליה. [וס""ל לרבי שמוחלט מותר בתשמיש המטה. ומוחלט משולח. ובימי ספירו אסור בתשמיש המטה, ואינו משולח מהמחנה. ולענין סברתם במוסגר, עי' רש""י ורש""י כת""י ותוס']."	"מו""ק ז:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למימרא דבכהן תליא מילתא [אם לראות את הנגע וכו']... ודרשינן לזה- לרבי יהודה מוביום הראות בו, יש יום שאתה רואה וכו'. ולרבי מוצוה הכהן ופנו את הבית. במאי פליגי. 2 [לפי' רש""י]."	"לאביי משמעות דורשין איכא בינייהו. ועי' תוס' מה כל אחד דורש מהפסוק השני.<br>לרבא דבר הרשות איכא ביניייהו. פי' רש""י שבבית מחכים גם בשביל דבר רשות, כגון פינוי החפצים שלא יטמאו. ולרבי גם בצרעת גוף מחכים בשביל דבר רשות. ולר' יהודה דוקא בבית, ולא גמרינן משם, דחידוש הוא, דעצים ואבנים בעלמא לא מיטמאו, וכאן מיטמאו. [ועי' תוס', וחזו""א]."	"מו""ק ז:"		
